יהדות לוב היא יהדות עתיקת יומין. על-פי המסורות הרווחות, ראשית ההתיישבות היהודית בלוב החלה בתקופת המלך שלמה כאשר יהודים הגיעו למקום יחד עם הסוחרים יורדי הים הפיניקים. לפי מסורת זו סיפקו יהודי לוב עצי מור וקטורת בשמים לבית המקדש. לפי מסורות אחרות יהודים הגיעו ללוב בגלות עשרת השבטים או עם חורבן בית המקדש הראשון. עדויות היסטוריות מצביעות על כך שיהודי לוב שמרו על קשר רציף עם יהודי ארץ-ישראל, תרמו כסף לבית המקדש וקיימו את מצוות העלייה לרגל.
בשנת 115 לספירה פתחו יהודי קירנאקיה בחוף המזרחי של לוב במרד נגד הקיסר הרומי טראיאנוס. המרד התפשט למקומות אחרים וכונה "מרד התפוצות", הוא דוכא על-ידי הרומאים באכזריות רבה.
קהילות יהודיות התקיימו בלוב ברציפות וחייהם ידעו עליות ומורדות בהתאם למי שכבש את לוב באותה העת. לפרטים נוספים
בשנת 1943 נכבשה טריפולי בידי הבריטים, הקהילה היהודית סבלה מבעיות של מחסור במזון, ביגוד ותרופות ועדיין סבלה מיחס עוין מצד הסביבה הערבית. בשנת 1945 בעקבות התעוררות הלאומנות הערבית בלוב פשט המון ערבי על בתי מסחר ובתי כנסת בטריפולי וסביבותיה ורצח 133 יהודים. בפרעות נפצעו יהודים רבים, רכוש נבזז, נשרפו בתי כנסת ובתי מסחר הושחתו. השלטון הבריטי עמד מנגד במשך יומיים תמימים ולפי עדויות מסוימות חלק מהקצינים הבריטים אף נטלו חלק בהסתה. בעקבות האירועים נערכו היהודים להגנה עצמית. בשנת 1948 בעקבות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל פרעו שוב הערבים ביהודי לוב ורצחו 14 יהודים. הפעם נתקלו הפורעים בהתנגדות מצד אנשי ה"הגנה" של הקהילה היהודית.
עד תחילת 1949 עלו לישראל 3500 יהודים מלוב בעליה לא לגאלית. בשנת 1949 נפתחו שערי הארץ לעלייה חופשית, עד שנת 1952 עלו מלוב יותר מ 30,000 יהודים, 90% מהקהילה היהודית.
לאחר העלייה הגדולה נותרו בלוב כ 4,000 יהודים שלא זכו לאזרחות או לתעודות זהות. בשנת 1967 נותרו בלוב כ-2,000 יהודים שסבלו מפרעות במהלך מלחמת ששת הימים לאחר המלחמה עזבו כמעט כל היהודים את לוב, מחציתם לישראל ומחציתם לאיטליה. היהודייה האחרונה עזבה את לוב בשנת 2002.לפרטים נוספים
בין השנים 1711–1835 משלה בלוב שושלת מקומית בשם שושלת בני קרמנלי. עד ל 1793 היחס ליהודים היה אוהד, אך אז עלה לשלטון בטריפולי עלי בורגול האלג'יראי שהשליט משטר אימים והתייחס באכזריות ליהודים. בשנת 1795 הוא סולק מהשלטון ויום סילוקו נקבע כחג ליהודים "פורים בורגול".
בשנת 1835 חזרה לוב לשליטת העות'מאנים מה שהביא לשיפור במעמדם של היהודים.
רוב היהודים התגוררו בשכונות מסורתיות. רבים עסקו במסחר בנוסף עסקו הן בפקידות, חקלאות, מסחר זעיר ורוכלות והן במלאכות הנפחות והצורפות. רבים מיהודי לוב דיברו ערבית בניב יהודי מיוחד המכונה "טריפוליטנית". הסוחרים דאגו להקנות לילדיהם חינוך ושפות אירופיות. בשנת 1876 הוקם בית-ספר יהודי איטלקי לבנים ובשנת 1890 הקים ארגון כל ישראל חברים את בית הספר הראשון שלו בלוב: בית הספר למלאכה לבנות בטריפולי. מוסד זה לימד את תרבות צרפת ואת השפה הצרפתית.
בשנת 1911 נכבשה לוב על-ידי האיטלקים, לאחר הכיבוש האיטלקי קיבלו יהודי לוב מעמד חוקי והחלה תקופה של פריחה ושגשוג עבור היהודים. בתקופה זו נוסדה התנועה הציונית בלוב, הוקמו תנועות נוער ציוניות, נוסדו מוסדות חינוך עבריים והחלה תחיית השפה העברית.
עם חקיקת חוקי הגזע ב-1938 באיטליה החל מעמד היהודים בלוב להיפגע. הילדים היהודים גורשו מבתי הספר הממלכתיים, ורוכזו במוסדות נבדלים. יהודים הושפלו ופוטרו ממשרות ציבוריות. בינואר 1939 סופחה לוב באופן מלא לאיטליה וב-10 ביוני 1940 הצטרפו האיטלקים לקרבות מלחמת העולם השנייה לצד גרמניה הנאצית. בלוב התפרסו 220,000 חיילים איטלקים, ואליהם צורפו 80,000 מוסלמים. מושל לוב איטלו באלבו שהסתייג מן הנאצים, נהרג בתאונת מטוס מסתורית, ומותו הגביר את העוינות המופגנת כלפי היהודים. הללו הואשמו בפומבי בהרס כלכלת לוב.
הבריטים הפגיזו את בנגזי וטריפולי. הרובע היהודי של טריפולי נפגע מההפגזות, 60 יהודים נהרגו, רבים נפצעו ונגרם נזק גדול לרכוש. יהודים רבים ברחו לכפרים ורכושם נבזז בהיעדרם. היהודים שבחרו להישאר בערים סבלו מהתנכלויות מצד השלטונות ומצד שכניהם הערבים.
עם חלוף הזמן הוחמרו חוקי הגזע, יהודי מחוז קירינאיקה נשלחו למחנה ריכוז בשם ג'אדו במחוז טריפוליטניה, גברים בגיל עבודה מטריפולי נשלחו לעבודות כפייה, יהודים בעלי אזרחות של מדינות זרות הוגלו ושאר בני הקהילה סבלו מחוקים מפלים והתנכלויות. על-פי נתוני יד ושם מתוך אוכלוסייה של 30,000 יהודים נספו 712 יהודים.לפרטים נוספים
במאה ה-15 הגיעו ללוב יהודים מעטים ממגורשי ספרד, עד אז הקהילה הייתה מורכבת רק מיהודים שהיו שם מהעת העתיקה. במאה ה-16 נכבשו חלקים שונים של לוב לסירוגין על ידי הספרדים, הטורקים ועוד מדינות. הספרדים הקימו בטריפולי אינקוויזיציה והכריחו את היהודים להתנצר. חלק מהיהודים ברחו מהעיר וחלקם נשארו וחיו בעיר כאנוסים. רדיפות הספרדים הביאו להתפרקות הקהילה היהודית בעיר.
במחצית השנייה של המאה ה-16, בתקופה העות'מאנית הראשונה, חל שינוי במצב היהודים והחלה פריחה כלכלית, רוחנית ותרבותית. אחד האנשים שהשפיעו רבות על השיקום והפריחה הרוחנית בקרב יהודי לוב הוא רבי שמעון לביא, רב ורופא, מחבר ה"כתם פז" והפיוט "בר יוחאי". רבי שמעון לביא, ממגורשי ספרד, יצא מהעיר פאס במרוקו בשנת 1559 במטרה לעלות לארץ-ישראל. במהלך המסע הוא עבר בעיר טריפולי והתוודע למצבם הקשה של היהודים, לאוריינות המועטה, לחוסר המנהגים היהודים ולהשכלה היהודית הדלה. הוא החליט להישאר בלוב ולסייע לשיקום חיי הרוח היהודים, חידש את מוסדות הדת ובנה מערכת של תרבות תורנית. הוא הנחיל את המנהג הספרדי ליהודי לוב.
בין המאות 17-19 היגרו ללוב יהודים ספרדים מליבורנו שבאיטליה. הגעתם תרמה לשגשוג כלכלי בקרב יהודי טריפולי בזכות קשרי מסחר שהתקיימו עם איטליה. יהודי לוב קיבלו מונופול על ייצוא סחורות מסוימות כמו- נוצות בת יענה, בדים וכורכום. הגעתם של יהודי ליבורנו תרמה גם להיווצרות קשרים קרובים בין יהודי לוב ליהודי דרום איטליה, לזרימה של ספרים בשני הכיוונים ולפריחה תרבותית בקרב יהודי לוב.
לפרטים נוספים
היסטוריה ועליה
סיפורים ומנהגים
מתכונים
מלאכות יד
פיוטים
עכשיו תורך
