המלאכות בתימן היו חלק משגרת היומיום. יום יום לאחר הכנת צרכי הבית, הכנת המרק לצהריים וניקוי כללי, הגיעה העת למנוחה. אז התכנסו נשות הכפר ובנותיהן למלאכה משותפת, שיח נשים ויצירה. נשות תימן רקמו, תפרו וקלעו סלים.
זמן המלאכה היה זמן מיוחד למנוחה ומפגש. בין רקמה לרקמה נשים שרו שירים, שיתפו בסיפורים, והבנות התרוצצו בין האם, לשכנה, לסבתא ולמדו את המלאכה, מהסתכלות ושהייה משותפת.
הקליעה התימנית, הייתה בעיקר בלולבי התמר. סלים נקלעו לכל צרכי הבית.
לכל סל יש את הצורה המסורתית שלו, שמו ותפקידו. הנשים גם צבעו את הלולבים לפני הקליעה, על מנת ליצור דוגמאות צבעוניות ומורכבות. דוגמא מורכבת ומסודרת מעידה על כישרונה ואופייה של הקולעת, ומכתירה אותה כבעלת בית ראויה ושידוך מומלץ.לפרטים נוספים
היסטוריה ועליה
סיפורים ומנהגים
מתכונים
מלאכות יד
פיוטים
עכשיו תורך
