נהוג היה בקרב חלק מהקהילות היהודיות באיטליה שבערב ראש השנה הייתה אם הבית מנביטה חיטה כסמל לראשית צמיחה והתחלה חדשה. כמו כן, נהגו בערב יום הכיפורים לערוך שולחן חגיגי עם סמלים לשנה ברוכה ומלאת שפע. במרכז מתחת למפה שמו עוגה עגולה עם חור באמצע, "צ'מבלה", סימן למחזוריות החיים. העוגה צריכה להיות לבנה ופשוטה. עם אותה עוגה נהגו לשבור את הצום לאחר תפילת נעילה וערבית. על השולחן הניחו גם כוס יין ופירות חדשים – חבושים, רימונים ואתרוג. לאחר יום הכיפורים לא אכלו את הפירות אלא השתמשו בהן כקישוטים לסוכה. בחלק מהקהילות פיזרו על השולחן גרעיני חיטה ועם צאת הצום היו מנביטים אותם על צמר גפן ומניחים בסוכה לקישוט וסמל לשנה ברוכה. בסיציליה היו הנשים מגיעות לבית הכנסת בליל יום הכיפורים ובהושענא רבה ונושקות לספר התורה.
