בקרב יהודי תימן היה מקובל שהגברים מכינים את מנורת השמן ואת הפתילות והנשים היו מדליקות. לפני הדלקת הנרות הן היו עורכות את השולחן, מכסות את הלחם בכיסוי מיוחד ומפזרות עשבי ריח ופרחים בבית. לאחר הדלקת הנרות נהגו לשבת בחדר בו הודלקו הנרות ולהריח את העשבים בידיהן. מנהג זה נקרא "שימור הנרות".
נשים היו מזדרזות לסיים את ההכנות לשבת מוקדם. הן היו נוהגות להכין לשבת בבוקר "כבאנה", בצק עם שמן שנטמן מערב שבת ונאכל לאחר תפילת שחרית ולפני הקריאה בתורה. לפני הסעודה (ולעתים אחרי הסעודה) נהגו לאכול פירות וג'עלה (פיצוים). כמו כן, נהגו להכין "הריס" שהוא תבשיל גריסי חיטה שנטמן מערב שבת ונאכל כסעודה קלה. כשהייתה שמחה כלשהי בכפר או בעיר, אז מראש האישה הכינה תקרובת ולאחר התפילה היו לוקחים אותה לבית השמחה ושם עורכים קידוש וסעודה. לאחר אמירת ברכות על התקרובת או הג'עלה שרו שירי שבת ובסיומן הגישו סעודה שריחותיה כבר מילאו את הבית מאחר והוטמנו בתנור כבר בערב שבת.
מאכלים נוספים שמקובלים בשבת ובחג: ג'חנון שמוגש עם סחוג, תבשיל שעועית, סבאיה (מאפה של שכבות בצק מתוק), שאוויה (תבשיל צלי כבש או בקר שנאכל בשבתות ובערב פסח) ועוד.
